קיימות ראיות סותרות לגבי הפרוגנוזה של מטופלים עם תסמונת שגרן ראשונית (primary Sjogren's syndrome - pSS). מטרת המחקר הנוכחי היתה להעריך את השיעור, גורמי הסיכון והסיבות לתמותה בקרב מטופלים עם pSS על ידי סקירה שיטתית ומטה-אנליזה.
עוד בעניין דומה
בוצעה סקירה שיטתית של מספר מאגרי מידע אחר מאמרים שפורסמו עד אוקטובר 2014. אותרו מחקרי עקבה שדיווחו על סיכון יחסי (בהשוואה לאוכלוסייה הכללית), גורמי סיכון וסיבות לתמותה בקרב מטופלים עם pSS. החוקרים העריכו את סיכום יחסי הסיכון (risk ratios - RRs) עם 95% רווח בר סמך (confidence intervals - CI) בעזרת מודל השפעות אקראיות.
נמצאו 10 מאמרים מתאימים, שהקיפו 7,888 מטופלים עם pSSי(91% נשים), מתוכם 682 נפטרו במהלך תקופת מעקב שנמשכה תשע שנים בממוצע.
שיעורי התמותה המצטברת בקרב מטופלים עם pSS היו 1.38 (95% CIי0.94 -2.01). הסיבות המובילות למוות היו מחלות קרדיווסקולריות, ממאירות באיברים מוצקים ובמערכת הלימפה וזיהומים. עם זאת, לא ברור אם סיבות אלו הופיעה בתדירות גבוהה יותר בקרב מטופלים עם pSS בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
גורמי סיכון הקשורים לתמותה מוגברת היו: גיל מתקדם בעת אבחנת pSSי (RRי1.09, 95% CIי1.07-1.12), מין זכר (2.18, 1.45-3.27), הגדלה של בלוטת הפרוטיד (1.81, 1.02-3.21), סינטיגרפיה חריגה של בלוטת הפרוטיד (2.96, 1.36-6.45), מעורבות מחוץ לבלוטות (extraglandular involvementי, 1.77, 1.06-2.95), דלקת בכלי הדם (7.27, 2.70-19.57), סרולוגיית anti-SSB חיובית (1.45, 1.03-2.04), רמות C3 נמוכות (2.14, 1.38-3.32), רמות C4 נמוכות (3.08, 2.14-4.42) וקריוגלובולינמיה (2.62, 1.77-3.90).
החוקרים מסכמים, כי pSS אינה קשורה לעלייה בשיעורי התמותה הכללית, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. עם זאת, תת-קבוצה של מטופלים, אשר סובלים מתסמינים מחוץ לבלוטות, דלקת בכלי דם, רמות נמוכות של חלבונים של מערכת המשלים וקריוגלובולינמיה, עשויים להיות בסיכון מוגבר לתמותה וצריכים להיות תחת מעקב רפואי צמוד.
https://rheumatology.oxfordjournals.org/content/55/3/450.abstract