חדשות

הוכרזו הזוכים בפרס רפפורט: פרופ' חרמונה שורק וד"ר ערן אלינב

מחקריה של פרופ' שורק מהאוני' העברית בתחום המיקרו -רנ"א הובילו לפיתוח תרופה נסיונית לחולי מחלת קרוהן; מחקריו של ד"ר אלינב ממכון ויצמן מתמקדים בתקשורת שבין המיקרו-אורגנזימים שחיים בגוף האדם לבין מערכת הגוף. יקבלו פרסים בסך 100 אלף דולר יחדיו

פרופ' חרמונה שורק (צילום: יח"צ)

פרופ' חרמונה שורק מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שמחקרה משמש בסיס לתרופה ניסיונית לטיפול במחלת קרוהן, וד"ר ערן אלינב ממכון ויצמן, שמחקריו עוסקים במערכת חיידקי המעי ובהשפעתה על הפיזיולוגיה של האדם - הוכרזו היום (יום א') כזוכי פרסי רפפורט בתחום המחקר הביו-רפואי לשנת 2015. טקס הענקת הפרסים יתקיים ב-15 במארס במוזיאון תל-אביב לאמנות.

פרופסור שורק, שהפרס שיוענק לה כחוקרת בכירה הוא בגובה של 60 אלף דולר, הוכיחה במחקרה כי תהליך התקשורת שבין תאי העצב בגוף האדם נתון לבקרה של מולקולות המיקרו-רנ"א (שבממדיהן הן קטנות מגן רגיל פי 100). אלה יכולות לווסת את הפעילות של סדרה שלמה של גנים בבת-אחת ולפקח על תהליכים שלמים. במחלת קרוהן עולה באופן קיצוני רמת המיקרו-רנ״א במוח וגם במעי, מה שעלול להחמיר את מצב החולים.

פרופ' שורק: "על ידי יצירת תרופות בעלות רצפי רנ"א החוסמים מיקרו-רנ"א טבעיים, אפשר לרפא מחלות"

לדברי פרופ' שורק, "חשוב לפתח דרכים לפיקוח על המיקרו-רנ״א. כיום ידוע שיש קשר בין הפיזי לנפשי, ומחקרים מראים שטראומה נפשית משפיעה על מבנה הגנים. על ידי יצירת תרופות בעלות רצפי רנ"א הופכיים, החוסמים מיקרו-רנ"א טבעיים, אפשר לרפא מחלות גופניות ונפשיות".

כאמור, המחקר שלה כבר משמש בסיס לפיתוח תרופה ניסיונית חדשה לטיפול במחלת קרוהן . במקביל, מדידת רמת המיקרו-רנ״א עשויה להערכתה לספק מדד אובייקטיבי לשם אבחון טראומות נפשיות, דוגמת הלם קרב וטיפול בהן.

ועדת הפרס ציינה בהחלטתה: "במהלך קריירת המחקר של פרופסור שורק הנמשכת למעלה מ-35 שנה, נרשמה הצלחה רבה יחד עם מדענים ורופאים. היא משלבת במחקריה כלים מתחומי הגנומיקה, גנטיקה של אוכלוסיות, ביולוגיה מולקולרית, ביו-רפואה ונוירו-ביולוגיה. שילוב מוצלח זה תרם לתובנות יסוד בתחום הנוירו-ביולוגיה, שחלקן תורגמו כבר מהמעבדה למיטת החולה".

ד"ר ערן אלינב (צילום: יח"צ)

ד"ר ערן אלינב (צילום: יח"צ)

המחקר של ד"ר אלינב (כחוקר צעיר, גובה הפרס שיוענק לו הוא 40 אלף דולר) יכול, להערכת חבר השופטים, להביא בעתיד לסוף להשמנה ולסרטן. ד"ר אלינב גילה במחקרו שכל עוד התקשורת בין המיקרו-אורגניזמים לגוף האדם תקינה - האדם בריא. אולם כאשר התקשורת נפגעת, או לא תקינה - האדם חשוף למחלות סרטן, השמנה, מחלות דלקתיות, סוכרת ועוד.

"הגוף של כולנו", אמר ד"ר אלינב, "מכיל מיקרו-אורגניזמים מסוגים שונים - חיידקים, וירוסים, פטריות, פרזיטים ואחרים". המחקר שלו שם דגש על הבנת מנגנון התקשורת שבין המיקרו-אורגניזמים ושאר מערכות גוף האדם "כדי לפענח את החידה הנצחית: 'מה עושה אותנו בריאים'?".

וועדת הפרס ציינה: "מחקרו של ד"ר ערן אלינב מתמקד ביחסי הגומלין המתרחשים בין החיידקים המאכלסים את המעיים לבין מארחם האנושי. מערכת מורכבת זו של חיידקי המעי שוכנת בגוף האדם מיום הולדתו ועד ליום מותו... באחרונה, הוכח שמערכת חיידקי המעי משפיעה בצורות שונות ומשמעותיות הן על הפיסיולוגיה שלנו והן על הרגישות שלנו להפרעות ומחלות שכיחות רבות".

משפחת הנדבנים ברוך (ברוס) רפפורט ז"ל ורעייתו רות פועלת כבר למעלה מ-30 שנה והיא תרמה עשרות מיליוני דולרים לפעילות הפקולטה לרפואה בטכניון, למחקר ביו רפואי, לבית החולים לילדים על-שמם במרכז הרפואי רמב״ם ולמגוון מוסדות תרבות. ב- 2010 החלה הקרן שהקימה המשפחה להעניק את פרסי המצוינות בתחום המחקר הביו-רפואי. הם מוענקים מדי שנה למדענים שמחקריהם הרפואיים או הביו-רפואיים מבטאים פריצת דרך, מצוינות או חדשנות, אך על המחקר גם להיות בעל השלכות טיפוליות ממשיות ויישומיות לטובת החולים כדי לשפר את איכות החיים.

נושאים קשורים:  חדשות,  פרס רפפורט,  מחקר רפואי,  פיתוח תרופות,  מיקרו רנ"א,  מחלת קרוהן,  חיידקי מעיים
תגובות