משרד הבריאות מתכנן להרחיב הקמפיין לתזונה בריאה להפחתת סוכר ושומנים

משרד הבריאות הציג אתמול (יום ג') את הישגי התוכנית להפחתת צריכת נתרן (מלח), ודיווח כי בכוונתו להרחיבה גם להפחתת סוכר, שומן רווי ושומן טראנס בפריטי המזון המשווקים בישראל.

המהלך הכולל, ראשון מסוגו עד כה, נעשה בשיתוף חברות המזון, במטרה לקדם את בריאות הציבור והוא חלק מהתכנית הלאומית הממשלתית לחיים פעילים ובריאים בשם 'אֶפְשָׁרִיבָּרִיא', המופעלת על ידי משרדי הבריאות, החינוך והתרבות והספורט.

פרופסור איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, מסר כי 32 מדינות בעולם מיישמות תוכניות דומות להפחתת צריכת המלח. התוכנית הישראלית הושקה בינואר 2013.

ההחלטה להתחיל בתכנית דוווקא בהפחתת מלח, הדגיש פרופסור גרוטו, נבעה מכך שהסכנות הבריאותיות הטמונות בצריכה עודפת של מלח פחות מוכרות לציבור. בין היתר מדובר בסיכון ליתר לחץ דם, לעלייה בשכיחות לשבץ, מחלות לב וכלי דם. לדברי פרופ' גרוטו, "עד היום התנהל המהלך הזה 'מתחת לרדאר' כדי להרגיל את החך הישראלי לצריכה מופחתת של מלח, ללא התנגדות, או פגיעה במכירות של חברות המזון".

פרופ' גרוטו: "עד היום התנהל המהלך הזה 'מתחת לרדאר' כדי להרגיל את החך הישראלי לצריכה מופחתת של מלח"

משרד הבריאות מסר, שהממונה על ההגבלים העסקיים העניק אישור לעבוד בנושא זה יחד עם חברות המזון, מתוך הכרה שהמהלך יצליח אם וכאשר רוב חברות המזון הישראליות ישתפו עמו פעולה. המשרד מינה דיאטנית המנוסה בעבודה מול תעשיית המזון להובלת את התכנית.

ד"ר רונית אנדוולט, מנהלת מחלקת התזונה במשרד הבריאות, ציינה כי המלח שאותו אנו צורכים מורכב משני מינרלים: כלור (60%) ונתרן (40%). האחרון מעניק את הטעם המלוח. "בעידן המודרני", אמרה, "המאופיין בצריכת מלח גבוהה כדי פי 2-1.5 מההמלצות הבריאותיות, קולטני הטעם בלשון נמצאים במצב רוויה לטעם המלוח. התוצאה: בצריכת מזון מאוד מלוח לא חשים את המליחות. כ-75% מצריכת המלח מקורם במזון מעובד וקנוי. כ-10% מצויים באופן טבעי במזון וכ-15% מהמלח - מקורו במלחייה הביתית ובמלח שמוסיפים בבישול".

"אנו מעריכים", ציינה ד"ר אנדוולט, "כי צריכת המלח הממוצעת לאדם בוגר בישראל עומדת כיום על כ-9 גרם ליום – והמלצת גורמי הבריאות היא להביא להפחתתה עד שנת 2020 ל-6 גרם בממוצע ליום".

משרד הבריאות החל בסקר לשם הערכה מדויקת של צריכת הנתרן באוכלוסייה לשם מעקב אחר הצלחת התכנית.

הממונה על ההגבלים העסקיים העניק אישור לעבוד בנושא זה יחד עם חברות המזון

לתכנית להעלאת המודעות להפחתת מלח נרתמו בין השאר בתי החולים, קופות החולים, איגוד הדיאטניות,  צה"ל, המשטרה, שירות בתי הסוהר ומשרד החינוך.

רונה שפר, מנהלת התוכנית להפחתת הנתרן, מסרה כי עד כה הוגדרו קטגוריות מזון מובילות בתפריט הישראלי שיש להביא להפחתת המלח ובהם: לחם , חלב ומוצריו, סלטים מוכנים, מאפים מלוחים, מאפים מתוקים, שימורים,  חטיפים, פיצוחים, בשר מעובד, רטבים, מרקים ותבשילים.

בכל קטגוריית מזון נקבעו לוחות זמנים ריאליים להפחתות הדרגתיות של המלח בשיעור שבין 2.5% ל-10% בטווח של שנה עד 3 שנים. למשל: בלחם אחיד נקבע שבדצמבר 2015 תעמוד תכולת הנתרן בו על 430 מ"ג ל-100 גרם לחם, ובדצמבר 2017 היא כבר תהיה 400 מ"ג ל-100 גרם לחם. 11 מאפיות קיבלו עד היום אישור לשאת את התו "אפשריבריא" על מוצרי הלחם, הפיתות והלחמניות וגם לפתח סוגי לחם חדשים.

עד מאי השנה מתוכנן להשיק תו  דומה שיופיע על אריזות של עופות, שיופחת בהם השימוש בנתרן לצרכי הכשרה, בהתאם לדרישות שיקבע משרד הבריאות. המהלך נעשה במשותף עם הרבנות הראשית ומשרד החקלאות.

להורדת מצגת שהוצגה בתדרוך לתקשורת בנושא זה לחצו כאן