ישנם חולי אטופיק דרמטיטיס שיש להם נטייה לפתח אקזמה הרפטיקום. חולים אלו הם בעלי סיכון לפתח זיהום מפושט בהרפס סימפלקס 1 (HSV-1), שיכול להיות קטלני.
עוד בעניין דומה
טכניקה של ריצוף RNAי (RNA Sequencing) מאפשרת לכמת רצפים מבוטאים, לאתר רצפים חדשים ולאתר שינויים גנטיים מבניים, כולל פולימורפיזם חד נוקלאוטידי, הבדלים בחיתוך ושינויים קטנים אחרים. החוקרים השתמשו בטכניקה זו בתאים מונוקלונליים מהדם הפריפרי על מנת לבחון אם ישנו הבדל גנטי בין חולי אטופיק דרמטיטיס שפיתחו אקזמה הרפטיקום לבין אלו שלא.
החוקרים בחנו את תגובת התאים המונוקלונליים לאחר חשיפה להרפס סימפלקס 1 אצל כאלו שפיתחו אקזמה הרפטיקום לעומת חולי אטופיק דרמטיטיס שלא פיתחו, ולעומת קבוצת ביקורת בריאה.
החוקרים מצאו, שאצל חולי אטופיק דרמטיטיס שכן פיתחו בעבר אקזמה הרפטיקום ישנה "דאון-רגולציה" של גנים הקשורים לאינטרפרונים מסוג 1 ו-3. בהמשך, מצאו החוקרים שרמות mRNA של אינטרפרון אלפא ואינטרלוקין 29 ורמות החלבונים היו נמוכות משמעותית אצל חולי אטופיק דרמטיטיס שפיתחו אקזמה הרפטיקום לעומת אלו שלא פיתחו או נבדקים בריאים.
עוד נמצא, שפקטורי הרגלוציה של אינטרפרון 3 ו-7 (IRF3 , IRF7) היו מעוכבים בקבוצת הבדיקה לעומת הביקורת.
החוקרים מסכמים, שלחולי אטופיק דרמטיטיס בעלי נטייה לפתח זיהום מפושט בהרפס סימפלקס 1 נמצאה תגובה חיסונית שונה של התאים המונונוקלאריים לעומת חולי אטופיק דרמטיטיס ללא הנטייה או נבדקים בריאים. יתכן שעיכוב של פקטורי הרגולציה 3 ו-7 קשורים במנגנון שמוביל לתגובתיות השונה.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
