כ-750 אלף סטונדטים ממדינות זרות לומדים בארה"ב, מבין 20 מיליון הסטודנטים הלומדים במוסדות החינוך הגבוה במדינה. רבים מהם באים ממדינות בהם היארעות השחפת גבוהה או כאלו שקיבלו BCG לאחר הלידה, ומועמדים לבדיקת סקר לשחפת.
עוד בעניין דומה
כיום ישנן שתי בדיקות מסחריות שמאפשרות בדיקה לשחפת: תבחין עורי טוברקולין (מנטו) ותבחין שחרור אינטרפרון גמא (IGRA). לפי ה-CDC, שתי הבדיקות יכולות לשמש לחילופין, אם כי IGRA עדיפה באנשים שקיבלו BCG כיוון שאין תגובתיות צולבת. כיוון שיש הבדלים בבדיקות באופן הביצוע, עלות, באופן הפענוח של התוצאות וברגישות והסגוליות בהתאם לאוכלוסייה בה הן מבוצעות, יש צורך להשוות ביניהן.
החוקרים ביצעו מחקר רטרוספקטיבי השוואתי בין סטודנטים באוניברסיטת פנסילבניה שעברו בדיקות סקר לשחפת: מנטו לעומת IGRA, תוך דירוג הסטודנטים לבעלי סיכון גבוה, נמוך וללא סיכון. בחירת הבדיקה היתה בהתאם לבחירת הסטודנט.
בתקופת המחקר בוצעו קרוב ל-16,000 בדיקות, רובן (91%) טוברקולין, אולם כ-40% מהבדיקות הוצאו מהאנליזה מסיבות כאלו ואחרות. במחקר נכללו בדיקות שבוצעו לקרוב ל-9,500 סטודנטים. הגירה ממדינה בה השחפת אנדמית היתה גורם הסיכון היחיד שהיה בעל קשר סטטיסטי לתוצאה חיובית (שיעור סיכון OR 12.9; רווח בר סמך 95%; 10.2-16.5). הסגוליות של בדיקת המנטו היתה גבוהה יותר לעומת IGRAי(99.7% לעומת 91.4% בהתאמה; P<0.0001). בקבוצה בעלת הסיכון הנמוך, קביעת ערך סף גבוה יותר לבדיקת IGRA חיובית אפשר התאמה טובה יותר בין שתי הבדיקות, אך לא בקבוצה בעלת הסיכון הגבוה.
החוקרים מסכמים' כי בדיקת מנטו היא בעלת סגוליות גבוהה לאבחון שחפת בסטודנטים לעומת IGRA ויש להשתמש בה כסקר באוכלוסיה זו. יש להשתמש בריבוד סיכונים בסטודנטים הבוחרים בבדיקת IGRA, ולפענח את תוצאות הבדיקה לאור ריבוד זה.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט