דעות

האם הרופאים מחויבים בחוק להתעדכן במחקר?

לעתים קשה לקבוע את גבולותיה של חובת ההתעדכנות. עם זאת, ולאור פסקי הדין שניתנו לאורך השנים, אפשר להצביע על הקריטריונים שלאורם ייבחנו הרופאים

לא אחת, כחלק מהדיון בתביעות רשלנות רפואית, מתעוררת בבית המשפט שאלת היקף חובתו של הרופא להתעדכן בספרות הרפואית, כמו גם בחידושים טכנולוגים ו/או תרופתיים. כיום, נשמעות מצד מטופלים יותר ויותר טענות כלפי רופאי משפחה על כך שלא היו מעודכנים במחקר פלוני או על קיומו של טיפול תרופתי חדש, וכיו"ב. טענות אשר מקבלות משנה תוקף לאור קביעתו של בית המשפט, כי "בהתחשב בכך שמדע הרפואה הינו מדע דינמי המתפתח כל העת, חובה על רופא שלא לשקוט על שמריו ולהיות ער להתפתחויות הרפואה בתחומי התמחותו. עליו להתעדכן בידע כזה כדי שזה ישרת אותו בעת הצורך.." (ע"א 3264/96).

"מזכותו של מטופל לקבל את כל המידע הדרוש לו טרם קבלת ההחלטה נגזרת חובתו של הרופא להיות מעודכן"

דווקא רופא המשפחה, כמי שעושה את האבחון הראשוני, ושפעמים רבות עובד כמעין יחידה עצמאית, חייב להיות ער לחובתו להתעדכן באופן שוטף, רציף וקבוע. התעדכנות זו היא חלק בלתי נפרד ממקצוענות רפואית. עם זאת, במציאות שבה מידע רפואי מתפרסם חדשות לבקרים, ובמגוון רחב מאוד של אמצעים (כתבי עת או מאגרי מידע אחרים), מתעוררות שאלות כגון: האם רופא צריך להכיר כל מאמר שפורסם בתחומו? האם יש הבדל בין מאמר שפורסם בכתב עת זה או אחר? ועוד.

בחוק זכויות החולה קבע המחוקק כחלק מעקרון האוטונומיה של הפרט, ודוקטרינת ההסכמה מדעת, כי זכותו של מטופל לקבל החלטה עצמאית, כזו המשקפת את רצונותיו, השקפותיו ובחירותיו. החלטה מושכלת אשר מבוססת על מידע, ונשענת על יסוד של הבנה. מכאן, שמזכותו של המטופל לקבל את כל המידע הדרוש לו טרם קבלת ההחלטה על הליך רפואי זה או אחר, נגזרת, בין היתר חובתו של הרופא להיות מעודכן. מטופל אשר מגיע לרופא ומסתמך על המידע שניתן לו, מצפה שבידי הרופא יהיה מצוי כל הידע הרלוונטי והמידע העדכני הדרוש לשם לקבלת החלטה על הטיפול המתאים והטוב ביותר – ציפייה אשר גוברת ככל שמדובר ברופא מומחה. שהרי אי-הידיעה עשויה להוביל לאבחון שגוי או לתת-טיפול במצבים מסוימים, וזאת עד כדי פגיעה ממשית במטופל.

"ככל שמטופל מציג מידע שעשוי להיות רלוונטי אך שאינו מצוי בידיעתו של הרופא, מן הראוי להתייחס למידע זה ואף לבדוק את מהימנותו"

בנוסף, בשנים האחרונות זמינות המידע והתפשטות תופעת השימוש באינטרנט הפכו את המפגש הרפואי למורכב יותר מבחינת הרופא המטפל (בעיקר רופא המשפחה) – בין היתר, לאור העובדה שכעת המטופל מגיע אל רופאיו כשבידיו גוף ידע מסוים (רלוונטי או שלא). מידע שפורסם אי שם במרחב הווירטואלי, ושביכולתו לייצר אצל המטופל קיבעון מחשבתי בנוגע לבעיה הרפואית שממנה הוא סובל, או תודעה כוזבת ביחס לאפשרויות הטיפוליות שלכאורה פרושות בפניו. במקרים אלו, ייתכן שהמטופל אף יחלוק על אבחנתו של הרופא, או יבקש טיפול רפואי מסוים (שאינו רלוונטי למצבו), תוך שהוא מבסס את בקשותיו על מאמר לכאורה מדעי שפורסם בארץ או בחו"ל. מיותר לציין, כי במצבים אלו הרופא נדרש לפעול בהתאם לשיקול הדעת הרפואי, ולפרקטיקה המקובלת. עם זאת, וככל שמטופל מציג מידע שעשוי להיות רלוונטי אך שאינו מצוי בידיעתו של הרופא, מן הראוי להתייחס למידע זה ואף לבדוק את מהימנותו, כמו גם את הרלוונטיות שלו למטופל המסוים. לא אחת מקרים בהם דחה הרופא את המידע שהציג בפניו המטופל, לעיתים אפילו מתוך ניסיון להסתיר את המבוכה שבחוסר הידיעה, נמצא שהמידע היה רלוונטי לאבחון או לטיפול.

חשוב להבין, שהסטנדרט המשפטי הנוהג אינו דורש מהרופא להתעדכן בכל מידע או חידוש רפואי שפורסם אי פעם, בטח כשלא מדובר במידע שאינו נמצא בתחום התמחותו של הרופא המסוים. כפי שמציין בית המשפט: "אי-ידיעה של מאמר פלוני שפורסם זמן קצר קודם לכן, לא תהווה רשלנות". עם זאת, ולאור חובתו של הרופא להיות ער להתפתחויות שחלות לאורך השנים, הוסיף בית המשפט וקבע, כי אם הרופא "יתעלם מסדרה של מאמרים ואזהרות בספרות הרפואית, אשר כל רופא העוסק בתחומו, המבקש באופן סביר להתעדכן בספרות הרפואית, היה ער להן, תהיה זו רשלנות" (ע"א 3264/96).

נכון הוא הדבר שלעתים קשה לקבוע את גבולותיה של חובת ההתעדכנות. עם זאת, ולאור פסקי הדין שניתנו לאורך השנים, יכולים אנו להצביע על הקריטריונים שלאורם ייבחן רופא, ובהם:

1) ככל שמדובר בחידוש/מידע בעל חשיבות רבה יותר;
2) חידוש/מידע אשר פורסם באופן בולט;
3) חידוש/מידע אשר פורסם בספרות רפואית בעלת משקל;

יש להדגיש, ככל שיש באותו חידוש או מידע בכדי למנוע סכנה גדולה יותר למטופל, כך תגבר הנטייה של בית המשפט לקבוע כי הרופא הפר את חובתו המקצועית (אי-התעדכנות) תוך שהוא חורג מסטנדרט הרופא הסביר, חריגה שעשויה לעלות בכדי רשלנות.

נושאים קשורים:  דעות,  רשלנות רפואית,  יחסי רופא חולה,  מחקר רפואי,  חובת התעדכנות
תגובות
אורי אגמון
03.02.2014, 20:48

וברוך בורא Uptodate

מירי וורצל
03.02.2014, 23:42

מי שהחליט להיות רופא, בל ישחק פלייסטיישן בלילה. אם רופאים - לא משחקים. מתעדכנים.

ירון
08.02.2014, 19:11

לא הבנתי הקשר לפלייסטיישן. לדעתי זו אמרה אומללה. באותה מידה הייתי יכול לומר מי שהחליט להיות רופא בל ישחק עם ילדיו כשהוא חוזר מהעבודה בערב. אם רופאים - לא מקדישים זמן לילדים - מתעדכנים.

אני דוקא בעד להסדיר את ההתעדכנות בחידושים של הרופאים. אז אם מדובר ברופא פרטי שיעשה זאת על חשבון זמנו. אם מדובר ברופאים במערכת ציבורית - שזה יהיה מובנה בתוך יום העבודה או ע"י ימי השתלמויות חובה שהרופאים לא יצטרכו לשלם עליהם ויחשבו לימי עבודה לכל דבר.

צר לי על אנשים החושבים כי ברגע שאדם בחר לעסוק במקצוע הרפואה הגיע הקץ לחייו. הגישה הזו חלפה מן העולם.

מירי וורצל
08.02.2014, 20:39

ילדים זה ברכה, וזמן ילדים זה קודש.

יש רצוי ויש מצוי. התעדכנות כחלק מובנה מיום עבודה זו אוטופיה . זה לא יקרה. והואיל וזמן הוא המשאב היקר ביותר של אנשים עסוקים, ורופאים הם אנשים עסוקים מאד, הדעת נותנת שבמסגרת חלוקת זמנו הפנוי רופא אחראי יפנה חלק מזמן זה להתעדכנות.

אבל רק לאחר שהקריא לילדיו סיפור לילה טוב.

צבי
10.02.2014, 11:43

ברור....

לך זה מאוד קל להגיד מה רופאים צריכים או לא צריכים לעשות.

אלא שכחת לציין שאת בעצמך אינך רופאה.

הדעת נותנת שעו"ד אחראי יתעסק בזמן הפנוי שלו ולא בזמן הפנוי של אחרים.

ירון
09.02.2014, 10:49

ילדים הייתה רק דוגמה. מותר שלאדם, גם רופא, יהיו דברים נוספים בחיים.

לא מקבל את מה שאת אומרת שהתעדכנות כחלק מובנה מיום העבודה היא אוטופיה.
בבתי חולים אין פעילות אקדמית ? אין ג'ורנל קלאב?
זה יקרה אם יחליטו שזה מספיק חשוב.

נושא המאמר היה האם מדובר בחובה בחוק (ולא אם רופא רוצה להתנדב להתעדכן) אז אם רוצים לדרוש מרופא להיות מעודכן עפ"י חוק, צריך לאפשר לו גם את זה.

זמן פנוי - כשמו כן הוא - פנאי. כל אחד רשאי לעשות בו ככל העולה על רוחו (גם אם זה לשחק בפלייסטיישן).

הגיע הזמן לחדור מהגישה הסגפנית. בעבר גם הדעת נתנה שרופא לאחר תורנות צריך להשאר ליום עבודה רגיל, ולפני כן הדעת נתנה שרופאים לא צריכים לקבל שכר על תורנויות כלל.

כנראה ש"דעת" שאת מחזיקה בה היא לא תורה מסיני ואולי כדאי לשנות אותה.

US
13.02.2014, 17:58

הפיתרון לא מסובך לדעתי
כל איגוד יקח על עצמו (חלוקה בין מספר רופאים כמובן) לעדכן את חברי האיגוד פעם בחודש בעיקרי החידושים החשובים (ולא סתם במאמרים חסרי חשיבות או כאלו שלחברה מסויימת יש אינטרס לפרסם).
כל נושא יכול להשמר אצל כל רופא בספריה אלקטרונית אישית. נתקל הרופא בסוגיה שאינה ברורה או רוצה לדעת את החידושים האחרונים, יפנה למאגר מידע זמין ופשוט זה במקום לטבוע במאות מאמרים לא חשובים ב-pubmed. משם יוכל להעמיק לפי רצונו.
כך מומחה כבד בקופ"ח יוכל לברר עדכונים בנפרולוגיה וכדו'
?????