תרופות למניעת היריון במתן פומי היא שיטה נפוצה למניעת היריון, אך היא נושאת עימה סיכון לטרומבוזה ורידית או עורקית. החוקרים ביקשו להעריך אם שימוש בדרוספירנון (אנג'ליק, יסמין, יאז, באייר ישראל) קשור לעלייה בסיכון הטרומבוטי, יחסית לתרופות משולבות למניעת היריון במתן פומי מהדור השלישי.
עוד בעניין דומה
החוקרים השתמשו בנתונים ממוחשבים של ספק הבריאות הגדול ביותר בישראל, וזיהו את כל הנשים בנות 12 עד 50 שנה, אשר נרשמו להן תרופות משולבות למניעת היריון במתן פומי, בין 1 בינואר 2002 ל-31 בדצמבר 2008. החוקרים עקבו אחרי הקוהורט עד 2009. החוקרים השתמשו במודלים של רגרסיה של פואסון כדי להעריך את שיעורי יחס הסיכון הגולמיים והמותאמים לאירועים טרומבוטיים ורידיים (פקקת ורידית עמוקה ואמבוליזם ריאתי) ואירועים טרומבוטיים עורקיים (התקף איסכמי ואירוע צרברווסקולארי). החוקרים ביצעו ניתוחים רבי-משתנים להשוואת סוגים שונים של תרופות למניעת היריון, תוך התאמה לגורמי הסיכון השונים.
החוקרים זיהו בסך הכול 1,017 (0.24%) אירועים טרומבוטיים ורידיים ועורקיים בקרב 431,223 אפיזודות שימוש במהלך 819,749 שנות אישה של מעקב (6.33 אירועים ורידיים ו-6.10 אירועים עורקיים ל-10,000 שנות אישה).
במודל רב-משתני, שימוש בדרוספירנון הוביל לעלייה בסיכון לאירועים טרומבוטיים ורידיים, יחסית לתרופות משולבות למניעת היריון במתן פומי מדור שלישי (RR 1.43, 95%iCI, 1.15-1.78) ויחסית לתרופות משולבות למניעת היריון במתן פומי מדור שני (RR 1.65, 95%iCI, 1.02-2.65). לא נמצאה עלייה בסיכון לטרומבוזיס עורקי בשל שימוש בדרוספירנון.
החוקרים הסיקו כי שימוש בתרופות למניעת היריון המכילות דרוספירנון היה קשור לעלייה בסיכון לפקקת ורידית עמוקה ולאמבוליזם ריאתי, אך לא להתקף איסכמי זמני או להתקף צרברווסקולארי, יחסית לתרופות משולבות למניעת היריון במתן פומי מדור שני ושלישי.
מקור: