החייאה

דום לב מחוץ לבית החולים – תזמון הערכת קצב הלב לא משנה את תוצאת ההחייאה

מחקר רב משתתפים הראה כי הערכת קצב לב מיידית או לאחר ביצוע החייאה במשך שלוש דקות לא שינה את התוצאה – פחות מ-6% מהמבוגרים השתחררו מבית החולים במצב תפקודי משביע רצון לאחר דום לב מחוץ לבית החולים

05.10.2011, 12:04

דום לב מחוץ לבית החולים הוא שכיח וקטלני, ומביא לכ-330,000 מקרי מוות בשנה בארה"ב ובקנדה. שיעור השורדים לאחר טיפול ע"י צוות רפואת חירום הוא נמוך, ונע בין 3-16.3% במחקרים השונים.

הגישה המסורתית שמה דגש על הערכת קצב מיידית וביצוע דפיברילציה במקרה הצורך מהר ככל האפשר. כיוון שמחקרים אחדים הראו כי במקרים רבים ביצוע החייאה במשך פרק זמן כלשהו לפני הערכת הקצב משפר את התוצאות, שונו בשנת 2005 הנחיות ה-American Heart Association, והומלץ לבצע החייאה במשך שתי דקות לפני הערכת הקצב. כיוון שמחקרים מאוחרים יותר לא תמכו בשינוי זה בהנחיות, שונו ההנחיות שוב בשנת 2010 ונכתב כי אין עדיין די ראיות על מנת לתמוך באחת מהגישות.

קצב הלב (אילוסטרציה)

קצב הלב (אילוסטרציה)

בחלקו הראשון של מחקר זה, שבוצע על-ידי ROC- Resuscitation Outcome Consortium, וזכה לשם ROC PRIMEDי(Prehospital Rescucitation Impedance Valve and Early versus Delayed Analysis), השוו החוקרים בין הערכת קצב לב מוקדמת לבין הערכה מאוחרת. 10 מרכזים חולקו לאשכולות של צוותי החייאה, וכל אשכול הוקצה רנדומלית לאחת מהנחיות ההחייאה – החייאה במשך 30–60 שניות לפני הערכת קצב, או החייאה במשך 180 שניות לפני הערכת קצב. במהלך המחקר הועבר כל אשכול בין ההנחיות השונות פעם אחת לפחות.

התוצאה הראשונית (primary outcome) הייתה שחרור מבית החולים במצב של תפקוד משביע רצון (ציון של 3 או פחות ב-modified Rankin scale). תוצאות שניוניות היו שחרור מבית החולים, שרידות עד להגעה לבית החולים וחזרת פעילות מחזור הדם עד להגעה לבית החולים.

המחקר כלל 9,933 משתתפים – 5,290 עברו הערכת קצב מוקדמת ו-4,643 הערכת קצב מאוחרת. חציון זמן ההחייאה בפועל היה 42 שניות (רבעונים 27–80) בקבוצה שעברה הערכה מוקדמת ו-180 שניות (רבעונים 151–190 שניות) בקבוצה המאוחרת.

בסה"כ שוחררו מבית החולים במצב תפקודי משביע רצון 310 משתתפים בקבוצה המוקדמת ו-273 בקבוצה המאוחרת, כלומר שיעור זהה של 5.9% בשתי הקבוצות. גם באף אחת מהתוצאות השניוניות לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות – ההבדל בשיעור השרידות היה 0.3% (95%CI -1.3-0.7) – השיעור היה גבוה יותר בקבוצה שעברה הערכת קצב לב מוקדמת.

גם בחלוקה לתתי-קבוצות לא נמצא הבדל בשיעור השרידות בין שתי הקבוצות. בניתוח הנתונים על פי משך ההחייאה בפועל עד להערכת הקצב נמצא שיעור שחרור מבית החולים במצב תפקודי מספק של 6.0% בקרב 3,982 משתתפים שעברו הערכת קצב לאחר 0–60 שניות ו-5.9% בקרב 3,115 משתתפים שלהם בוצעה הערכת קצב לאחר 150–210 שניות.

בקרב משתתפים שאצלם הקצב ההתחלתי היה טכיקרדיה חדרית או פרפור חדרים ועברו החייאה על-ידי עובר אורח, נמצאה נטייה לירידה בשיעור השרידות ככל שהזמן עד להערכת קצב הלב היה ארוך יותר.

החוקרים מסכמים כי לא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין שתי האסטרטגיות (הערכת קצב מוקדמת לעומת מאוחרת לאחר פרק זמן ארוך יותר של החייאה). ייתכן כי יש מקום לבצע הערכת קצב מוקדמת למי שעברו החייאה על-ידי עובר אורח לפני הגעת צוות החייאה מקצועי.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר

מקור:

Stiell et al. Early versus Later Rhythm Analysis in Patients with Out-of-Hospital Cardiac Arrest, n engl j med 365;9 september 1, 2011

נושאים קשורים:  החייאה,  דום לב,  הערכת קצב לב,  מחקרים
תגובות