במחקר שנערך באוניברסיטת ניו-יורק נבדק הקשר, בקרב בני-נוער, בין חשיפה לעשן מעישון פסיבי לבין ליקוי שמיעה. החוקרים אספו את הנתונים הרפואיים של 1,533 בני-נוער לא-מעשנים שגילם 12- 19 שנים.
עוד בעניין דומה
הנתונים כללו שאלון לגבי המצב הבריאותי, הערכה עצמית באשר לבעיה בשמיעה, ההיסטוריה הרפואית של המשפחה והחשיפה לעישון פסיבי. בני-הנוער עברו בדיקה גופנית, בדיקות-שמיעה ובדיקת-דם לנוכחות קוטינין.
נמצא קשר בין הסיכון לעלייה בסף השמיעה בתדירויות של 2, 3 ו-4 קילוהרץ ובשיעור השכיחות של ירידה חד-צדדית בשמיעה (סף שמיעה גבוה מ- 15 דציבל) בתדירויות נמוכות (½, 1 ו-2 קילוהרץ) לבין עישון פסיבי (11.8% לעומת7.5%).
היחס הצולב לסיכון לאובדן שמיעה חד-צדדי בתדירויות נמוכות היה 1.83 (רווח בר-סמך של 95% 1.08 - 3.41). שיעור השכיחות של אובדן השמיעה היה בקשר ישר למידת החשיפה לעשן, כפי שבאה לידי ביטוי ברמה של קוטינין בסרום. כ-82% מבני-הנוער לא הבחינו בקשיים בשמיעה. מומלץ, אפוא, לערוך לבני-נוער שחשופים לעישון פסיבי בדיקות-שמיעה תקופתיות.
ערכה: ד"ר דורית שנון
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
